פמיניזם מודרני - הגל השלישי של הפמיניזם עבר, מה עכשיו?

הפמיניזם לדעתי עוד לא מעודכן לימינו אנו, וכדאי שיעסוק בתחומים נוספים, כאלה שיהיו רלוונטיים יותר לחיים שלנו בשנת 2023. היו לנו שלושה גלים של פמיניזם, הגל הראשון שדיבר על שיוויון בפני החוק, הגל השני של הפמיניזם שדיבר על שיוויון רחב יותר וזכות האישה על גופה, והגל השלישי שהמשיך לעורר מודעות לפגיעות מיניות. היום אני מרגישה שלמרות שהרבה דברים ״על הנייר״ כבר פתורים, בפועל הם עוד לא כאלה ולכן אני חושבת שהפמיניזם צריך להתעדכן בשאיפה שלו. במילים אחרות, פמיניזם מודרני.

הדברים שאני חושבת שהפמיניזם המודרני צריך לעסוק בהם:

חופש מגדרי בראייה פמיניסטית

לחקור, להיות, להתלבש, לפעול ולהתנהג, ללא חוקי מגדר! די עם ״גברי ונשי״, למגדר לא אמורה להיות משמעות על מי שנהיה. אני חושבת שהיום, בזכות הפמיניזם, בזכות להט״ב, יש יותר חופש מגדרי ואני מרגישה שנצטרך להמשיך ולעודד את המסרים האלה. דווקא בגלל שיש כבר שיוויון בין המגדרים, מגדר הופך להיות נון אישיו. אין סיבה שנחשוב על מגדר ועל מה הוא מביע. איך צריך להתלבש, איך צריך להתנהג. די לדיבור על נשים ביצ׳יות כי הן אסרטיביות או גברים הומואים כי הם רגישים. הראייה הפמיניסטית החדשה מסתכלת עלינו בפרט בלי קשר למגדר שלנו או למין הביולוגי שלנו.

תרבות האונס עדיין רלוונטית בפמיניזם מודרני

יש, תודה לאל, הרבה יותר מודעות לפגיעות מיניות, ועדיין, תרבות האונס חוגגת אצלנו. אם בעבר היו מדכאים נשים שמתלוננות, משתיקים סיטואציות, ומזלזלים בתלונות. היום המצב קצת אחר.

אני כותבת קצת אחר, כי עדיין את נדרשת להסביר, לתרץ, להתגונן, לנמק, ועוד ועוד. וגם אתה. היום אני חושבת שעברנו את מסוכת המודעות ויש היום הרבה יותר מודעות לזכות הנשים על גופן, לזה שאין לגיטימציה לגעת ולהטריד. יש עוד כמה דברים שחסרים:

• לא לחקור נשים שעברו פגיעות מיניות. כשאני שיתפתי בסיפור הפגיעה המינית שלי, קיבלתי כמה פניות ואפילו טלפונים של חקירה ״אבל זה ממש היה ….?״ ״רגע, זה היה רק בדיבורים או שהיה פיזי?״ כל מיני שאלות שגרמו לי כמעט להטיל ספק בחוויה שלי, והרגשתי צורך להצדיק את כמה נפגעתי למרות שעל הנייר לא חוויתי אונס בסמטה חשוכה על ידי איש זר.

• ״האפס הזה, כשבטח האישה צורחת והוא ממשיך!״, קיבלתי עוד הודעה אחרי השיתוף. איזו הנחה הזויה. שבטח צרחתי, והוא בטח המשיך. אבל לא, בפעם אחת זכיתי למניפולציות בכמויות עד שנכנעתי ואפשרתי. בפעם אחרת ביקשתי לעצור שוב ושוב עד שהייתי צריכה לצרוח כדי שהוא יפסיק. הנחות יסוד כאלה, ממש מפריעות. מפריעות ללגיטימציה שלנו ולחוויה האישית שלנו.

• המקור של תרבות האונס, החפצה של נשים, פוזות מפתות ומגרות של נשים בכל פרסומת לכל מוצר בעולם. לא צריך אישה בפוזה מפתה כדי לקנות אוטו, ולא צריך דוגמנית משרבבת שפתיים בשביל נעליים. כשנפסיק לראות נשים כאובייקטים מיניים ותו לא, אולי נצליח להתייחס אליהן גם כבנות אנוש.

• סקסיזם. המילה הזו מעבירה בי חלחלה. כמות התגובות והאמירות הסקסיסטיות שעדיין קיימות is too damm high. החל מלהתקשר לאמא כשהילד נמצא עם האבא בקופת חולים, דרך לדבר אל הגבר בלבד כשזוג הולך לפגישה בבנק. הערות על מראה בפגישות עסקיות (הגעתי פעם לבית דפוס ואמרו לי שעם העקבים האלה אני אתפקד יופי במועדון סאדו מאזו).

מקצועות ריאליים שוויון בתעסוקה

כן, אנחנו ב-2023, ועדיין ברור שהגבר הוא המפרנס העיקרי.לצערי אין שוויון מלא בתעסוקה. יש לנו הרבה בעיות בשיוויון בתעסוקה, דברים שהם כנראה אינהרנטיים מידי לשינוי. מה עוד נשאר לפמיניזם לעשות בתחום התעסוקה?

• היריון ולידה: נשים מופלות בקבלה למשרות ומעסיקים שמתלבטים אם להעסיק, עדיין בודקים בת כמה היא ומה הסיכויים שלה להיכנס להיריון ומתי. כתבתי כבר על למה לא להביא ילדים לעולם. אי שוויון בתעסוקה הוא אחד מהם.

• נשים לא מגישות קורות חיים למשרות שהן לא מתאימות להן במאה אחוז! גברים יגישו קורות חיים לכל משרה.

• נשים מרוויחות פחות מגברים. לפעמים באים בטענות למעסיקים שמשלמים פחות. הבעיה היא לא המעסיקים (אולי קצת), הבעיה היא בעיקר שנשים מבקשות מראש פחות מגברים. התפקיד של המעסיקים הוא להכיר בפערים האלה ולהשוות את המשכורות.

• עדיין עצמאיות נחשבות כ״מפתחות תחביב״ בזמן שהבעל עסוק בעבודה. אם צריך להוציא מהגן/מבית הספר, האישה היא זו שלרוב תעשה זאת ותוותר על שעות העבודה שלה.

• אין מספיק נשים בתחומים ניהוליים.

חיזוק ביטחון עצמי

כל הדברים שכתבתי נובעים מהחברה, גם מגברים וגם מנשים. זה שנשים חוות הקטנה מגיל קטן (חיזוק היופי של הילדה הקטנה לעומת בוא תהיה חזק, מי יכול הכל?) יוצר מצב של הקטנה והנמכה גם בגיל מבוגר יותר. השינוי נדרש בחינוך - של כולם. מגיל ילדות נרצה לחזק את תחושות השיוויון. לחזק את תחושת המסוגלות גם אצל בנות.

לפנות גם אל ילדות בלשון רבות ולא רק בפנייה לבנים. לתת ערך לחוכמה, יצירתיות, רגישות, ואסרטיביות גם אצל ילדים וגם אצל ילדות.

די למשפטים ״מי שרב מאוהב״ ולהלל את המשיכה בצמות. הגיע הזמן לנתק את היחסים של אהבה=מריבה ושל הקטנה או הצקה כדי לקבל תשומת לב ואהבה. בצורה כזו אני מאמינה שנזכה להמשך יפה יותר של הדורות הבאים.

פמיניזם מודרני - גם לגברים מגיע!

אני מאמינה שגברים הם חלק בלתי נפרד מהמאבק הפמיניסטי. לא רק עבור מי שלא נולדו גברים, אלא גם עבור עצמם. כתבתי כמה מניעים אגואיסטיים למדי בשביל גברים כדי שירצו לקחת חלק במאבק.

• ״לא גבר מספיק״ - התחושה הזו שיש לגברים היא לא סתם. גברים נדרשים להיות חזקים, אמיצים, אסרטיביים, מבינים בכספים ובמכוניות ובתפעול הבית, אדישים ולא רגישים. העניין הזה יוצר תחרותיות מטופשת על הזין הגדול. מי הכי גבר במרחב. ולרוב מדובר בתחרות שמוציאה דברים לא יפים מהמשתתפים ואפשר פשוט לוותר עליה.

• מרגישים שמזלזלים בכם? - boys will be boys, גברים הם גורילות שחושבים רק על סקס. זו רק אני או שהחברה פשוט מזלזלת בכוח ובאינטיליגנציה של גברים? אני לא יכולה לשמוע את המשפטים האלה ואני בטוחה שגברים יודעים לשלוט בעצמם, יודעים להפעיל ראש ויודעים להתנהג כמו בני אדם.

• דרישה לא הגיונית - תמיד לשלם בדייט ראשון, תמיד להכיל ולהקשיב, תמיד להיות הכפית הגדולה, ותמיד להרוג ג׳וקים. לא נמאס לכם? אני בעד לקדם שוויון, גם לגברים מותר להתפנק ולצאת לרגע מהסטנדרט הלא הגיוני שהחברה הציבה עבורם.

מה התפקיד שלנו כדי לגרום למאבק הפמיניסטי להצליח?

אני מאמינה שכל התחומים האלה מתחילים בחינוך. ייקח עוד המון זמן עד שהשינוי יקרה, אבל חינוך הוא מה שיביא את השינוי. חינוך במקומות עבודה, בהרצאות מבחוץ. חינוך במערכת החינוך, וחינוך של החברה. כך נוכל להגיע לעולם טוב יותר ובעיקר, שוויוני יותר.

מה דעתכם?